אביתר היה דמות באמת מיוחדת. חבר אמת, אדם שיודע להסתכל ישר ללב, תמיד בגובה העיניים, ותמיד עם חיוך גדול ואנרגיות שרק הוא ידע להביא. אביתר היה חבר שנכנס עמוק ללב ונשאר שם.
אביתר ידע לתת מקום, להקשיב, לעודד ולשמח, להיות הכתף שאפשר להישען עליה, והכוח שדוחף קדימה וכן גם החבר שעושה את השטויות, הצחוקים והאווירה הטובה. אביתר לא הסתפק בלחיות, הוא פיזר סביבו חיים, אור ושמחה.
החוברת הזו נכתבה לזכרו, אך יותר מזה – היא נכתבה כדי להמשיך את הדרך שלו. דרך של נתינה, של חיוך שמאיר את היום, של עין טובה ושל לב פתוח. כל סיפור כאן הוא חלק קטן מפסיפס ענק של חיים שנגעו בלבבות רבים.
אביתר היה מהאנשים שאתה פוגש פעם בחיים וזוכר אותו ולא רק בגלל המראה הייחודי והחיוך הבלתי נגמר, הוא פשוט היה מלא באור, באהבה, בכוח רצון בלתי נגמר.
אביתר נגע בכל כך הרבה לבבות, לא במילים גבוהות או במחוות גדולות, אלא בדרך פשוטה, טבעית, בהתעניינות אמיתית, בעזרה מכל הלב, ובצחוקים של נגמרו.
על הרבה אנשים אומרים שהם באמת היו מיוחדים, שהם באמת היו גיבורים. אבל מי שהכיר את אביתר ידע להגיד את זה גם כשאביתר היה ביניינו בין החיים. כולנו הרגשנו החברים הכי טובים של אביתר, כולנו הרגשנו שאביתר יעשה הכל בשבילנו כשבאמת נצטרך. אבל מאיתנו לא ביקש כמעט דבר.
אביתר היה גם איש של מילים, אבל בעיקר איש של מעשים.